הבד מתאר את ההדר הנצחי של העיר הקדושה, הטבולה באור הראשון של השחר.
שכבות של אפור אבן רך וגוני חול עדינים יוצרים את החומות העתיקות ואת הגגות הצפופים,
בעוד נגיעות של זהב זוהר מעטרות את קו הרקיע המקודש.

הכיפה המבהיקה מתרוממת כמו מגדלור של נצח —
סמל לתפילות שנלחשו במשך דורות ולברית הבלתי ניתנת לשבירה בין שמיים וארץ.
ההשתקפויות הזהובות מרצדות על המגדלים והעצים,
כאילו העיר עצמה נושמת אור אלוהי.

כל משיחת מכחול נושאת את הדהוד ההיסטוריה —
קולות הצליינים, שירי האמונה, ועוצמת האבן הדוממת
שעמדה איתנה לאורך דורות אין ספור.

הציור מזמין את הצופה לרגע של יראה והשתאות —
ירושלים נצחית, זוהרת ובלתי מעורערת,
המקום שבו שמיים וארץ נפגשים באור שאיננו כבה לעולם.