הן מצאו זו את זו עוד לפני תחילת הזמן.
בלתי נראות אך ברורות כל כך, הן נעות באור החרישי
כשני נשימות הפועמות בקצב אחד.

כאן אין גבולות – רק מרחב אינסופי
המלא בלחישת הנצח.

המפגש הזה איננו מקרה.
שתי נשמות מזהות זו את זו מבין מיליארדי שמות,
מעבר לדרכים אין ספור.

קרבתן היא מעוף שאין לו כנפיים,
תפילה שמעבר למילים.

היצירה מדברת על עוצמת הרוך,
על אור שאיננו כבה,
על אהבה שאינה נוגעת בזמן.

כאן רגע אחד עוצר –
והנצח מתחיל.