בראשית, כאשר הבריאה עוד הייתה חדשה,
ראה האל כי לא טוב היות האדם לבדו.
ולכן נתן לו בת לוויה –
לא צל, אלא השתקפות;
לא משרתת, אלא נשמה שווה באורה.
איחודם היה ההרמוניה הראשונה –
אהבה שנתנה משמעות לעבודה,
חום לחלומות,
ואמונה לדורות שיבואו אחריהם.
זה היה הברית הראשונה של הלבבות,
הנישואין הטהורים ביותר,
הדוגמה האלוהית למשמעות האמיתית של להיות אחד.
