אדם שהקדיש את חייו לשוב ולחבר בין השמיים לארץ – בין לב האדם לאמת האלוהית.
נשמתו היא גשר שדרכו זורם אור ההתגלות.
מן הדממה של התפילה הוא נושא את המילה הקדושה אל אלה התועים בצל הספק והחטא, המחפשים את הדרך חזרה אל האמונה.
מבטו משקף חוכמה וחמלה – לא כוח של סמכות, אלא עומק של שליחות.
הוא אינו מבקש תהילה, אלא רק טוהר בהעברת האמת,
שכן מתווך אמיתי איננו זה שמדבר מעצמו, אלא זה שדרכו מדבר האור.
בנוכחותו דועך כאוס העולם,
והנשמה חסרת המנוחה מוצאת את דרכה הביתה – אל הבורא, אל השלום, אל מהותה של האמונה.
